בואו נודה בזה, עמוק בפנים, כמעט כל אחד מאיתנו תוהה איפה הוא יושב בסולם הכלכלי הגדול של ישראל. האם ההכנסה שלנו ממוצעת? מעל הממוצע? האם אנחנו קרובים לעשירון העליון, או אולי דווקא התחתון? זו סקרנות אנושית בסיסית, במיוחד כשהיא נוגעת באחד התחומים הרגישים והמשפיעים ביותר על חיינו: הכסף.
אם אי פעם שאלתם את עצמכם את השאלות האלה, ואם נדמה לכם שעולם הנתונים הסטטיסטיים נראה כמו ג'ונגל סבוך ומפחיד, אז אתם במקום הנכון. זה הזמן לשים סוף לסקרנות, להיכנס לעובי הקורה, ולהבין אחת ולתמיד איך מגלים איפה אתם עומדים יחסית לשאר האוכלוסייה. אנחנו הולכים לפרוט את זה לגורמים, בצורה הכי ברורה, מעניינת ומקצועית שאפשר. אז קחו נשימה עמוקה, כי המסע אל תוך נתוני העשירונים מתחיל עכשיו. והכי חשוב? הוא הולך להיות הרבה יותר קליל ממה שחשבתם.
מה זה בכלל עשירונים ולמה זה אמור לעניין אותנו?
לא, זה לא סוד מדינה: ההגדרה הפשוטה
אז מה זה הדבר הזה שנקרא "עשירון"? הרעיון פשוט להפליא. קחו את כל האוכלוסייה (או את משקי הבית, תכף נדבר גם על זה) ותדרגו אותם לפי מדד מסוים. נניח, הכנסה. עכשיו, חלקו את הרשימה הזו לעשרה חלקים שווים בדיוק. כל חלק כזה הוא "עשירון".
- העשירון הראשון: 10% התחתונים לפי המדד.
- העשירון העשירי: 10% העליונים לפי המדד.
- וביניהם? כל השאר, מסודרים לפי הסדר.
קל, נכון? זה כמו לחלק עוגה גדולה לעשרה פרוסות. כל פרוסה מייצגת קבוצה של אנשים שדומים זה לזה ברמת המדד שבחרנו.
אז למה בכלל לשבור את הראש עם זה?
היי, זו שאלה מצוינת. למה שנרצה לדעת איפה אנחנו עומדים ביחס לאחרים? הרי כסף זה עניין אישי ופרטי, לא?
ובכן, יש כמה סיבות טובות:
פרספקטיבה: לדעת את המיקום היחסי שלכם נותן פרופורציה. האם ההכנסה שלכם מאפשרת לכם לחיות ברמת חיים מסוימת שנחשבת גבוהה? ממוצעת? זה עוזר להבין את התמונה הגדולה של החברה שבה אתם חיים.
תכנון פיננסי: הבנה איפה אתם עומדים יכולה לעזור לכם להציב יעדים. אם אתם רוצים "לטפס" בסולם הכלכלי, אתם צריכים לדעת מה זה בכלל אומר, איזה סכומים נדרשים כדי להגיע לעשירון כזה או אחר.
הבנת המאקרו: נתוני עשירונים משמשים כלכלנים ומקבלי החלטות כדי להבין את הפערים החברתיים, את התפלגות העושר וההכנסה, ולקבוע מדיניות. הבנה שלהם עוזרת לכם להבין טוב יותר את הדיונים הכלכליים שמתנהלים במדינה.
שקט נפשי (או חוסר שקט מעניין): יש משהו מרגיע בלדעת. אפילו אם הנתון לא בדיוק היכן שקיוויתם להיות, הידע עצמו מאפשר לכם להתמודד עם המציאות בצורה מחושבת יותר. ויש גם את הריגוש הקל של לדעת שאתם חלק מ-"ההם" או "האלה".
איך מחשבים את הקסם הזה? הכירו את הלמ"ס והנתונים
הכנסה מול עושר: איפה באמת הכסף יושב?
אוקיי, אז אמרנו שמחלקים לפי מדד. אבל איזה מדד? כאן מתחיל להיות מעניין, כי יש שני מדדים עיקריים שמשתמשים בהם, והם מספרים סיפורים שונים לחלוטין:
עשירוני הכנסה: זה המדד הנפוץ יותר. הוא מתבסס על ההכנסה השוטפת של משק הבית. אבל גם כאן יש ניואנסים. מדברים בדרך כלל על הכנסה נטו לנפש סטנדרטית. מה זה אומר?
- הכנסה נטו: הכנסה ברוטו פחות מיסים ותשלומים. זה הכסף שנשאר באמת ביד לצרכים שוטפים.
- לנפש סטנדרטית: כאן הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), שהיא הגוף הרשמי שאוסף את הנתונים האלה בישראל, עושה התאמה לגודל והרכב המשפחה. למה? כי ברור ש-10,000 ש"ח למשק בית של אדם יחיד זה סיפור אחר לגמרי מ-10,000 ש"ח למשפחה עם 4 ילדים. נפש סטנדרטית מתרגמת את גודל המשפחה למספר יחידות תקני (כאשר האדם הראשון במשפחה שווה 1 יחידה, השני 0.7, כל ילד מעל גיל 14 שווה 0.5, וילד מתחת לגיל 14 שווה 0.3). ההכנסה הכוללת של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות כדי לקבל מדד השוואתי יותר.
עשירוני עושר: זה מדד פחות מדובר, אבל לא פחות חשוב. הוא מתבסס על השווי הכספי הכולל של הנכסים שיש למשק הבית (דירות, חסכונות בבנקים, ניירות ערך, קרנות פנסיה, השקעות אחרות) פחות החובות שלו (משכנתאות, הלוואות). מדד העושר הוא הרבה יותר יציב מעמד ההכנסה, והוא משקף את היכולת הפיננסית לאורך זמן ואת היכולת להתמודד עם הוצאות גדולות או מצבי חירום.
ולמה ההבדל חשוב? כי אפשר להיות בעשירון הכנסה גבוה (למשל, רופא או עורך דין צעיר בתחילת דרכו שמרוויח יפה אבל עדיין אין לו נכסים משמעותיים ועם חובות מהלימודים או משכנתא ראשונה) אבל בעשירון עושר נמוך יחסית. ולהיפך – אדם מבוגר שכבר פרש, עם פנסיה לא מאוד גבוהה (עשירון הכנסה בינוני-נמוך) אבל עם דירה בבעלותו (ללא משכנתא) וחסכונות שצבר (עשירון עושר גבוה). שני המדדים יחד נותנים תמונה מלאה יותר.
המספרים היבשים: כמה צריך כדי להיות "בעשירון העליון"?
טוב, בואו נגיע לתכלס. כמה כסף צריך להרוויח (או שיהיה לכם בנכסים) כדי להיכנס לעשירון כזה או אחר?
חשוב להדגיש: הנתונים משתנים משנה לשנה! המספרים שאציג כאן הם דוגמאות מייצגות מפרסומים של הלמ"ס משנים קודמות, כדי לתת לכם מושג כללי. כדי לדעת את המספרים העדכניים ביותר, תמיד כדאי לבדוק את הפרסומים הרשמיים של הלמ"ס.
נניח שמדובר בנתוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית לחודש, מתוך סקר הכנסות שפורסם בעבר (הנתונים להמחשה בלבד):
- העשירון הראשון (הכי נמוך): עד כ-2,500 ש"ח
- העשירון השני: כ-2,500 – 3,500 ש"ח
- העשירון השלישי: כ-3,500 – 4,500 ש"ח
- העשירון הרביעי: כ-4,500 – 5,500 ש"ח
- העשירון החמישי (החציון): כ-5,500 – 6,500 ש"ח (נקודת החציון, היכן שמחצית האוכלוסייה מעל ומחצית מתחת, היא בדרך כלל אי שם בעשירון החמישי או השישי)
- העשירון השישי: כ-6,500 – 7,700 ש"ח
- העשירון השביעי: כ-7,700 – 9,000 ש"ח
- העשירון השמיני: כ-9,000 – 11,000 ש"ח
- העשירון התשיעי: כ-11,000 – 14,000 ש"ח
- העשירון העשירי (הכי גבוה): מעל כ-14,000 ש"ח
שוב, המספרים הללו הם רק דוגמה כללית! הנקודות המדויקות שמגדירות כל עשירון משתנות מדי שנה לפי הנתונים שנאספים בפועל. הנקודה המעניינת היא שאפשר לראות שהפערים גדלים ככל שעולים בסולם. המרחק בין העשירון הראשון לשני קטן משמעותית מהמרחק בין העשירון התשיעי לעשירי.
ומה לגבי עושר? נתוני עושר פחות זמינים לציבור הרחב בצורה מפורטת, והם גם מורכבים יותר לחישוב אישי כי צריך לשקלל את כל הנכסים והחובות. אבל אפשר לומר שהפערים בעושר בדרך כלל גדולים בהרבה מהפערים בהכנסה. מי שנמצא בעשירוני העושר העליונים מחזיק ברוב המכריע של הנכסים במדינה, כולל אצלנו בעולם הנדל"ן שמהווה חלק משמעותי מהעושר של משקי בית רבים.
עשירון זה גורל? הגורמים שמשפיעים ואיך לטפס למעלה
מה משפיע על המיקום שלכם בסולם?
אז מה קובע איפה תנחתו בסולם העשירונים? האם זה מקרי? לא בדיוק. יש כמה גורמים מרכזיים שחוזרים על עצמם במחקרים:
- השכלה: זה אולי הגורם המשפיע ביותר. ככל שיש לכם השכלה גבוהה יותר, במיוחד בתחומים מבוקשים, הסיכוי שלכם להיות בעשירוני הכנסה גבוהים יותר גדל משמעותית.
- מקצוע וניסיון: יש מקצועות שפשוט מרוויחים בהם יותר מאחרים. ניסיון משחק תפקיד עצום – ההכנסה נוטה לעלות עם הוותק המקצועי.
- גיל: בדרך כלל, אנשים נמצאים בשיא כושר ההשתכרות שלהם בשנות ה-40 וה-50 לחייהם. צעירים בתחילת דרכם ומבוגרים בפנסיה נוטים להיות בעשירוני הכנסה נמוכים יותר, אם כי מצב העושר שלהם יכול להיות שונה (למשל, חסכונות פנסיה שנצברו).
- מבנה משק הבית: משקי בית עם שני מפרנסים ירוויחו לרוב יותר ממשק בית עם מפרנס יחיד. מספר הילדים גם משפיע, במיוחד על ההכנסה לנפש סטנדרטית.
- אזור מגורים: יש אזורים בארץ שבהם יוקר המחיה גבוה יותר, ולעיתים קרובות גם רמות השכר בהם גבוהות יותר, אך לא תמיד באופן שמקזז את יוקר המחיה.
- השקעות ונכסים: כאן נכנס לתמונה מדד העושר. צבירת נכסים, בין אם פיננסיים (מניות, קרנות) ובין אם ריאליים (נדל"ן), משפיעה ישירות על העושר ולעתים גם מייצרת הכנסה נוספת (שכר דירה, דיבידנדים) שמשפיעה על עשירון ההכנסה.
אז איך מטפסים? רמז: זה לא קסם
הבנה של הגורמים המשפיעים היא כבר חצי הדרך. אם עשירון ההכנסה או העושר שלכם לא מספק אתכם, החדשות הטובות הן שזה לא גזר דין. אפשר לפעול כדי לשפר את המצב. אין קסמים, יש עבודה חכמה ותכנון.
השקיעו בעצמכם: השכלה נוספת, הכשרה מקצועית, רכישת מיומנויות חדשות – כל אלה יכולים לפתוח דלתות למשרות טובות יותר עם שכר גבוה יותר.
פתחו קריירה: אל תפחדו להתקדם, לבקש העלאה, או לשקול שינוי קריירה אם אתם מרגישים שאתם תקועים. ניסיון והתמחות בתחום שלכם שווים כסף.
נהלו את הכסף שלכם בחכמה: לא מספיק להרוויח הרבה, צריך גם לדעת לנהל את מה שנכנס. תקציב, מעקב אחר הוצאות, חיסכון.
צבירת נכסים: זה אחד המנועים המרכזיים לטיפוס בעשירוני העושר. השקעה לטווח ארוך, בין אם בשוק ההון או בעולם הנדל"ן, יכולה להגדיל משמעותית את השווי הנקי שלכם לאורך זמן. התחילו מוקדם ככל האפשר, גם בסכומים קטנים.
מקורות הכנסה נוספים: עבודה צדדית (Side Hustle), עסק קטן, או כל דרך אחרת להגדיל את סך ההכנסות של משק הבית.
מעבר למספרים: מה הנתונים האלה לא מספרים לנו?
מלכודות וקאטצ'ים: איפה הסטטיסטיקה מתפספסת?
עשירונים הם כלי מצוין להבנת התפלגות, אבל חשוב לזכור שהם לא התמונה כולה. יש להם גם מגבלות:
- ממוצעים מחפים על פערים פנימיים: להיות בעשירון העשירי זה לא אומר בהכרח להיות מיליונר. ההכנסה המינימלית כדי להיכנס לעשירון הזה יכולה להיות שונה משמעותית מההכנסה הממוצעת *בתוך* העשירון הזה, שהיא מושפעת מאוד מהעשירים ביותר. הפערים בתוך העשירון העליון יכולים להיות עצומים.
- לא מתייחס ליוקר המחיה: ההכנסה שלכם עשויה למקם אתכם בעשירון גבוה, אבל אם אתם גרים באזור יקר במיוחד, בפועל רמת החיים שלכם יכולה להיות נמוכה יותר מזו של מישהו באותו עשירון שגר באזור זול יותר.
- לא מודד איכות חיים כוללת: כסף זה לא הכל בחיים. נתוני עשירונים לא מודדים אושר, בריאות, זמן פנוי, קשרים חברתיים או תחושת סיפוק. אדם בעשירון הכנסה נמוך יותר יכול להיות מאושר ובריא יותר ממישהו בעשירון גבוה יותר, ולהיפך.
- תמונת מצב נקודתית: הנתונים הם לשנה מסוימת. הם לא מראים את הדינמיקה – מי עולה בסולם ומי יורד, ומדוע.
למרות המגבלות הללו, נתוני עשירונים הם כלי בעל ערך עצום להבנת המבנה הכלכלי של המדינה ולמיקום היחסי שלכם בתוכו. הם נקודת מוצא מצוינת לתכנון ולקבלת החלטות פיננסיות.
שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם
האם עשירונים מבוססים על יחיד או על משק בית?
לרוב, כשמדברים על עשירוני הכנסה ועושר בפרסומים של הלמ"ס, מתייחסים לנתונים ברמת משק הבית, שמנורמלים לאחר מכן לנפש סטנדרטית כדי לאפשר השוואה בין משקי בית בגדלים שונים.
האם מדובר בהכנסה ברוטו או נטו?
הלמ"ס מפרסמת נתונים גם על הכנסה ברוטו וגם על הכנסה נטו. כשמדברים על עשירונים שמבטאים רמת חיים בפועל, בדרך כלל מתייחסים להכנסה נטו, שהיא הכסף שבאמת נשאר למשק הבית לאחר ניכוי מיסים ותשלומים.
איפה מוצאים את הנתונים הרשמיים והעדכניים ביותר?
המקור הרשמי והאמין ביותר הוא אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). חפשו פרסומים תקופתיים על "סקר הכנסות" ו"סקר הוצאות והכנסות" או על "עושר פיננסי".
האם עשירוני הכנסה ועשירוני עושר תמיד חופפים?
ממש לא. ישנם משקי בית בעשירוני הכנסה גבוהים יחסית אך עם עושר נמוך (למשל, בגלל חובות גבוהים או כי הם בתחילת דרכם ולא צברו נכסים), ולהיפך – משקי בית עם הכנסה שוטפת לא מאוד גבוהה אך עם עושר משמעותי (למשל, גמלאים עם דירה בבעלותם וחסכונות).
האם ידע על העשירון שלי באמת יכול לעזור לי לשפר את מצבי הכלכלי?
בהחלט. זה נותן לך נקודת מבט ריאלית על מקומך במבנה הכלכלי ומאפשר לך להציב יעדים פיננסיים מבוססי נתונים. זה גם יכול להאיר נקודות שבהן כדאי להתמקד (למשל, אם הכנסתך גבוהה אבל אין לך כמעט עושר, אולי כדאי להתמקד יותר בחיסכון והשקעה).
האם יש עוד דרכים למדוד אי שוויון או רמת חיים מלבד עשירונים?
כן, בהחלט. כלכלנים משתמשים גם במדדים כמו מדד ג'יני, שמודד את רמת אי השוויון הכוללת בחלוקת ההכנסה או העושר. ישנם גם מדדים שמתייחסים להיבטים רחבים יותר של רווחה, לא רק כלכלית.
האם זה נכון שכדי להיות בעשירון העליון צריך להיות מיליונר?
לא בהכרח מבחינת הכנסה שוטפת. כפי שראינו בדוגמאות, הכניסה לעשירון ההכנסה העליון יכולה להיות עם הכנסה חודשית נטו לנפש סטנדרטית שאינה מגיעה לסכומים מיליוניים בשנה. עם זאת, בעשירון העושר העליון אכן נמצאים האנשים והמשפחות עם השווי הנקי הגבוה ביותר, ושם סביר למצוא מיליונרים רבים.
לסיכום, הבנה של עולם העשירונים היא כלי מרתק וחשוב במסע הפיננסי שלכם. זה לא רק על לדעת איפה אתם "עומדים" ביחס לאחרים, אלא על השגת פרספקטיבה, הצבת יעדים מציאותיים, וקבלת החלטות מושכלות יותר לגבי העתיד הפיננסי שלכם. הנתונים קיימים, ההגדרות פשוטות יחסית, וברגע שמבינים את הלוגיקה, הדרך לטיפוס בסולם (אם זו המטרה) הופכת להיות ברורה יותר. אז צאו לדרך, חקרו, ובנו את המחר הפיננסי שלכם!