ישראל מתמודדת עם מציאות ביטחונית מורכבת, ולכן מיגון מבנים הוא חלק בלתי נפרד וחיוני מתכנון הנדסי נכון. בין אם מדובר בבניין מגורים, מבנה ציבור, מפעל או עסק פרטי, תקני פיקוד העורף מגדירים באופן ברור את רמת המיגון הנדרשת ואת הביצועים שחייבים להתקיים בכל שלב: תכנון, אישור וביצוע. עמידה בתקנים אלו אינה רק דרישת חוק, אלא הבטחה לבטיחות מרבית עבור יושבי המבנה.
תקני המיגון העיקריים: הבסיס לבטיחות המבנה
תקני פיקוד העורף (תקן 406 ותקנים נלווים) מפרטים את המרכיבים הנדרשים ליצירת מרחב מוגן תקני – בין אם ברמה הדירתית, הקומתית או המוסדית. אלו הם המרכיבים העיקריים המבטיחים את עמידות המרחב בפני הדף, רסס וחומרים מסוכנים:
- חדרי ביטחון דירתי (ממ"ד): המרחב המוגן הנפוץ ביותר בבנייה חדשה, בעל מפרט גיאומטרי והנדסי קפדני. הוא נועד לספק הגנה מיידית ליושבי הדירה.
- חדרי ביטחון קומתיים (ממ"ק) או מוסדיים (ממ"מ): מיועדים למבנים שבהם נדרש מיגון קולקטיבי, כגון בתי ספר, קניונים או משרדים.
- קירות בטון מזוין בעובי מתאים: עובי הקירות (לרוב 30-35 ס"מ בבטון ב-ב30) חיוני לעמידות בפני הדף. התקן דורש סוג בטון ספציפי וחיזוקי פלדה בהתאם לחישובים הנדסיים.
- דלתות ופתחים תקניים: דלתות הממ"ד וחלונות הממ"ד (הכוללים לרוב חלון הזזה וחלון פלדה חיצוני) חייבים לעמוד בתקנים מחמירים של עמידות בפני הדף, אטימה ומשקל.
- מערכות אוורור ושסתומים ייעודיים: כולל צינורות אוורור תקניים ושסתומים המונעים חדירת גזים או רסס למרחב המוגן.
מדוע צריך יועץ מיגון? מעבר לדרישות הבסיס
חלק ניכר מתקני המיגון משתנה אחת לכמה שנים, בהתאם לאיומים טכנולוגיים משתנים ולניסיון מבצעי שנצבר. ולכן, גם אדריכלים וקבלנים מנוסים עובדים בצמוד ליועץ מיגון מומחה מטעם חברת פתרונות מיגון והנדסה.
תפקידו של היועץ הוא קריטי ורחב:
- עדכון רגולטורי: היועץ מבצע התאמות הנדסיות לפי הסטנדרטים העדכניים והמחמירים ביותר של פיקוד העורף, כולל תקנים אזוריים ספציפיים.
- מניעת כשלים ועיכובים: היועץ מוודא שהמבנה יעמוד בדרישות המינימליות כבר בשלב התכנון המוקדם. מניעת טעויות הנוגעות לממדי הממ"ד, עובי הקירות, מיקום הפתחים או סוגי החומרים – יכולה לחסוך עיכובים משמעותיים בקבלת היתרי בנייה וטופס 4.
- גישור אדריכלי-הנדסי: היועץ מוצא פתרונות יצירתיים המשלבים את הצורך המיגוני עם התכנון האדריכלי של המבנה, במיוחד כאשר מדובר בהוספת ממ"ד למבנה קיים.
אתגרי מיגון נפוצים: הקושי בשיפור מבנים קיימים
הקושי המרכזי בתחום המיגון כיום נובע מהצורך להתאים מבנים ישנים, שנבנו לפני שחוקי הממ"ד היו בתוקף, לדרישות הנוכחיות.
- התאמת מיגון למבנה ישן (תמ"א 38/חיזוק מבנה): הוספת ממ"ד בשיפוץ קיים דורשת לעיתים חיזוק יסודות המבנה הקיים כדי שיוכל לשאת את משקל בטון הממ"ד, דבר המצריך מומחיות הנדסית גבוהה.
- חיזוק קירות שאינם עומדים בעובי התקני: במבנים ישנים רבים, עובי הקירות הסטנדרטי אינו עומד בתקן המיגון, ומצריך פתרונות חיזוק מיוחדים.
- פתחים לא תקניים ודלתות לא מאושרות: שימוש בדלתות ובחלונות שאינם נושאים את התקן העדכני של מכון התקנים ופיקוד העורף עלול לפסול את כל המרחב המוגן.
- סוגיות אדריכליות מול מיגון: הצורך לשלב חדר ביטחון במרחב המחיה בצורה פונקציונלית ואסתטית, מבלי לפגוע בתאורה או בעיצוב הכללי של הדירה.
סיכום
מיגון מבנים בישראל הוא השקעה לטווח ארוך בבטיחות ובשווי הנכס. מעבר לחובת החוק, תכנון מיגון נכון וקפדני, בליווי יועץ מיגון מומחה, מבטיח שקט נפשי ומניעת טעויות יקרות בבנייה. ההקפדה על כל פרט – מעובי הבטון ועד לשסתום האוורור – היא ההבדל בין חדר שינה רגיל לבין מרחב מוגן המסוגל להציל חיים בשעת חירום.