אני חושב שניתן לסכם את כל מה שמרתיע אותי בעולם במילה אחת: פלצנות. כשאני יושב במסעדה וקורא את התפריט, אני לא רוצה לקרוא סיפור על חומרי הגלם הקסומים שמסתתרים במנות וכשאני קורא עיתון, אני רוצה לקרוא חדשות ולא הגיגים פילוסופיים. מאז ומעולם העדפתי ג'ינס ישנים על פני מכנסיים מחויטים ובאופן כללי אם אצטרך לבחור בין מסעדה שמתהדרת במטבח מולקולרי לבין חומוסיה, אתם יכולים להיות בטוחים שאבחר בחומוסיה.
חוץ מזה, פלצנות זה עניין שעולה לא מעט כסף ולמרות שלא חסר לי דבר, הכנסה גבוהה אף פעם לא הייתה מנת חלקי. אפשר להגיד שאני חי לא רע, אבל אין ספק שאני חי באופן מאופק. אני לא טס לחו"ל כל שנה, כמעט שלא יוצא לבלות ולשמחתי החיבה שלי לחומוס מתאימה כמו כפפה ליד לתקציב המסעדות שלי. לאור כל זה, אתם בטח יכולים לדמיין לעצמכם עד כמה בדיוק היו החברים שלי מופתעים כשגילו שרכשתי השבוע מקרר יין.
כן, זה שלי…
הראשון שהגיע לבקר באותו ערב היה גדי, הבעלים של הפיצרייה השכונתית והחבר הכי טוב שלי מכיתה א'. בהתחלה הוא חשב שאני שומר על המקרר בשביל מישהו מהעבודה אז הוא בכלל לא שאל אותי שאלות, אבל כשהוצאתי מהמקרר בקבוק יין ומזגתי, הוא התחיל להבין שיש פה משהו מוזר. מעט מאוחר יותר הגיע רמי, חבר טוב מהעבודה. רמי ישר קלט את המקרר והתחיל להפגיז אותי בשאלות אבל לא ממש הספקתי לענות לו כי הייתי צריך לפתוח את הדלת לרוני ועידו, זוג חברים נשואים שבאים בכל פעם שיש משחק כדורגל חשוב.
על מנת שלא להלאות אתכם, אספר רק שבשלב מסוים כל החברים עמדו מולי המומים. כולם רצו לדעת איך זה שדווקא אני, שונא הפלצנות, שמקפיד לחסוך כל שקל, הולך ורוכש מקרר יין. נתתי להם לפרוק את התדהמה במשך כמה דקות, מילאתי לכולם את הכוסות וביקשתי שיישבו תוך הבטחה שאם יירגעו, אסביר הכול.
כי יין מקולקל זה אסון
ובכן, לאחר שכל החברים התיישבו, הסברתי להם בסבלנות שאם יש משהו שאני שונא יותר מפלצנות זה לזרוק כסף לפח. לרוע המזל חודשיים קודם לכן עשיתי בדיוק את זה – פתחתי באופן חגיגי בקבוק יין ששמרתי לאירוע מיוחד לכבוד יום ההולדת השבעים של אבא שלי, כל האורחים החזיקו את כוסות היין גבוה בזמן שבירכתי אותו ולאחר מכן כולנו לקחנו לגימה ארוכה בו זמנית. מאחר והבקבוק נשמר במשך חמש שנים במטבח, הוא החמיץ והתקלקל ופחות או יותר הרס את האירוע ואת הברכה היפה שכתבתי. באותה השנייה החלטתי שאני רוכש לעצמי מקרר יין ביתי בשביל לדאוג לכך שאירועים כאלו לא יחזרו על עצמם.
לשמחתי הרבה גיליתי שמקרר יין ביתי לא כרוך בהשקעה אדירה של כסף ושבהחלט גם ניתן לרכוש מקרר איכותי. אז עכשיו אני הבעלים הגאה של מקרר יין ביתי וישנו סיכוי לא רע שבזכות המקרר אני אאמץ תחביב חדש כי כרגע יש בו רק שלושה בקבוקים ופשוט מדגדג לי לרכוש עוד כמה. אני יודע, יש שיגדירו את החיבה שלי ליין כסוג של התנשאות אבל היו סמוכים ובטוחים שמעולם לא נשאתי הרצאה על יין ושלמען האמת אין לי מושג מה זה טנינים, סיומת עגולה או גוף מלא. אני פשוט יודע מה אני אוהב ואני יודע שצריך לשמור כמו שצריך על מה שאוהבים.