כמה זוג צריך להרוויח בחודש כדי לחיות בישראל בנוחות?

בואו נדבר רגע בכנות. כמה פעמים שאלתם את עצמכם, או שמעתם אחרים שואלים: ״כמה זוג צריך להרוויח בחודש כדי לחיות?״ השאלה הזאת מרחפת באוויר כמו ענן גשם קטן מעל חשבון העו״ש. כולם רוצים לדעת את המספר הקסום הזה. המספר שיגיד להם שהם ״בסדר״. שהם ״עשירים מספיק״. שהם ״לא פראיירים״. אבל הנה הטוויסט: אין מספר כזה. מצטער/ת לנפץ את הבועה, אבל מי שמחפש כאן מספר אחד, יכול אולי לחסוך לעצמו את ההמשך. כי המספר הזה, הוא קצת כמו סנטה קלאוס – קיימת האגדה, אבל המציאות קצת יותר מורכבת. הרבה יותר מורכבת, למען האמת.

המאמר הזה לא ייתן לכם תשובה אחת. הוא כן ייתן לכם את כל הכלים שאתם צריכים כדי למצוא את התשובה *שלכם*. הוא יצלול איתכם לעומק של מה שבאמת משפיע על ״כמה צריך״, למה זה משתנה כמו מזג האוויר הישראלי, ואיך אפשר לשלוט במספר הזה, לפחות עד גבול מסוים. אז אם אתם מוכנים להפסיק לחפש את המספר הקסם ולהתחיל להבין את המכניקה האמיתית מאחורי הכסף הזוגי – הישארו איתי. הולך להיות מעניין.

המיתוס של ״הסכום המינימלי הנדרש״: למה הוא כל כך מטעה?

כולם זורקים מספרים לאוויר. ״צריך 20 אלף״, ״לא, צריך לפחות 30״, ״עם ילדים? שפכנו 50 אלף בחודש בקלות״. המספרים האלה נשמעים מפחידים, ולעיתים קרובות הם מנותקים מהקשר. למה הם מטעים? כי הם משווים תפוחים לתפוזים. וגם לאשכוליות, אם להיות מדויקים. זוג שגר בפריפריה בדירה בבעלותו והילדים שלו בגנים ציבוריים, יש לו הוצאות שונות לגמרי מזוג ששוכר דירת 4 חדרים ברמת אביב ג' ושולח את הילדים לחוגי העשרה פרטיים יקרים מהחיים.

אז לפני שמתחילים לפנטז על סכומים או להיכנס לדיכאון, צריך להבין שה״כמה צריך״ הוא פונקציה של המון, המון משתנים. ושני הזוגות שתיארתי קודם יכולים לחיות ״טוב״ גם אם ההכנסה שלהם שונה בעשרות אלפי שקלים. הכל עניין של הגדרות, סדרי עדיפויות ותכנון. כן, המילה המפחידה הזאת: תכנון. אל תברחו לי עדיין!

4 משתנים קריטיים שמגדירים את ״ההכנסה הנדרשת״ שלכם

במקום לחפש מספר קסם, בואו נפרק את זה לגורמים. מה באמת קובע כמה כסף *אתם* צריכים להכניס כזוג? הנה ארבעת הגדולים:

  1. היכן אתם גרים וכיצד? ההבדל בין שכר דירה של 3,000 ש״ח בקריית שמונה לשכר דירה של 8,000 ש״ח בתל אביב (וקניית דירה? בכלל סיפור אחר, ותקראו עוד על כל מה שקשור לעולם הנדל"ן אצלנו בעולם הנדל"ן) הוא משמעותי. הוצאות ארנונה, חשמל, מים, ועד בית – כל אלה משתנים דרמטית לפי מיקום וסוג הנכס. לגור בבית פרטי עם גינה דורש תחזוקה שונה מדירה קטנה בבניין משותף.
  2. הרכב המשפחה שלכם? זוג צעיר ללא ילדים לעומת זוג עם שלושה ילדים בגילאי יסודי ותיכון. הוצאות על גנים, בתי ספר, חוגים, בגדים שצריך להחליף כל שני וחמישי כי הם גדלים, אוכל (הרבה אוכל!) – ההבדל דרמטי. ומה לגבי הורים מבוגרים שצריכים עזרה? גם זה חלק מהמשוואה.
  3. סגנון החיים שבחרתם (או שגלשתם אליו)? זה החלק הכי גמיש, וגם הכי מסוכן. כמה פעמים אתם יוצאים לאכול בחוץ? טסים לחו"ל? קונים בגדי מותגים? מחדשים את הבית כל שנה? יש לכם שני רכבים יוקרתיים או אחד קטן וחסכוני? סגנון החיים הוא המקום שבו המספר יכול לטפס לשמיים או להישאר עם הרגליים על הקרקע. זה החלק שדורש הכי הרבה כנות עצמית.
  4. היעדים הפיננסיים שלכם לעתיד? לא מספיק לחיות את הרגע. אתם רוצים לקנות דירה? לחסוך לפנסיה? לשלוח את הילדים לאוניברסיטה בחו״ל? לטייל מסביב לעולם כשתצאו לפנסיה? כל יעד כזה דורש חיסכון שוטף, והחיסכון הזה הוא חלק מה״כמה צריך״ החודשי שלכם. להתעלם מיעדים עתידיים זה כמו לנסוע ברכב בלי לבדוק מדי פעם כמה דלק נשאר.

אז במקום לשאול ״כמה זוג צריך להרוויח״, השאלה הנכונה היא: ״כמה הכנסה אנחנו, כזוג, צריכים כדי לממן את ההוצאות השוטפות שלנו, את סגנון החיים שאנחנו רוצים (או יכולים) לקיים, ולהגיע ליעדים הפיננסיים שהצבנו לעצמנו?״ קצת יותר ארוך, אבל הרבה יותר מדויק.

המתכון הסודי (לא כזה סודי) לתקציב זוגי מנצח: מאיפה מתחילים לגרד?

אוקיי, הבנו שאין מספר קסם. הבנו שזה תלוי בנו. עכשיו, מה עושים עם המידע הזה? בונים תקציב. כן, שוב המילה המפחידה. אבל תחשבו עליה כעל מפה, לא כעל כלא. מפה שתראה לכם איפה הכסף שלכם נמצא ולאן הוא הולך. זה השלב הראשון והכי חשוב.

שלב 1: מעקב צמוד אחרי ההוצאות – כן, גם אחרי האספרסו בבוקר

הכי קל להתעלם. לפתוח את אפליקציית הבנק בסוף החודש ולראות מספר מבהיל, לגלגל עיניים ולהגיד ״טוב, חודש הבא נהיה יותר זהירים״. Spoiler Alert: זה לא קורה מעצמו. כדי לדעת כמה אתם צריכים להרוויח, אתם חייבים לדעת כמה אתם מוציאים. וצריך לעשות את זה בצורה מסודרת. אפליקציות למעקב הוצאות, אקסל, מחברת ועיפרון – מה שזורם לכם. העיקר שתעקבו, ושתהיו כנים עם עצמכם.

קטגוריות שכדאי לעקוב אחריהן:

  • דיור (שכירות/משכנתא, ארנונה, חשמל, מים, ועד בית, תיקונים)
  • מזון (סופר, מסעדות, קפה בחוץ)
  • תחבורה (דלק, תחבורה ציבורית, ביטוח רכב, טיפולים, חניה)
  • ילדים (גנים/בתי ספר, חוגים, בייביסיטר, בגדים, צעצועים)
  • בריאות (ביטוחים, רופאים, תרופות)
  • ביגוד והנעלה
  • תקשורת (טלפון, אינטרנט, טלוויזיה)
  • בידור ופנאי (סרטים, הצגות, בילויים, חופשות)
  • החזרי הלוואות ואשראי
  • חסכונות והשקעות
  • הוצאות שונות (מתנות, תרומות, מספרה, ניקוי יבש וכו')

עקבו במשך חודש-חודשיים לפחות. אל תשפטו את עצמכם, רק אספו את הנתונים. המספרים יכולים להיות מפתיעים, לטוב ולרע.

שאלות ותשובות קצרות על תקציב:

שאלה: כמה זמן צריך לעקוב אחרי הוצאות כדי לקבל תמונה אמיתית?
תשובה: מינימום חודש אחד, עדיף שלושה חודשים. זה מאפשר לכם לתפוס גם הוצאות פחות שוטפות כמו תשלום דו-חודשי לארנונה או הוצאות חריגות קצת יותר.

שאלה: מה אם ההוצאות משתנות מחודש לחודש?
תשובה: זה קורה לכולם. עקבו במשך כמה חודשים וחשבו ממוצע, או בנו תקציב גמיש שמתחשב בתנודות (למשל, תקציב גדול יותר לקיץ בגלל חופשות).

שאלה: האם כדאי לעקוב גם אחרי הכנסות?
תשובה: חד משמעית כן! צריך לדעת בדיוק כמה כסף נכנס כדי להבין את התמונה המלאה.

שלב 2: ניתוח הנתונים – איפה הכסף נעלם?!

אחרי שאספתם את הנתונים, הגיע שלב הדייט הלא-רומנטי עם המספרים. שבו יחד כזוג (זה חשוב!) ותנתחו לאן הכסף הולך. האם ההוצאה על מזון גבוהה מדי לטעמכם? האם ה״שונות״ הזאת מורכבת בעיקר מקפה וקרואסונים בבוקר? האם אתם מוציאים הון על דברים שאתם לא באמת צריכים או רוצים?

זה השלב להחליט איפה אתם מוכנים ורוצים לקצץ, ואיפה לא. אולי גיליתם שאתם מוציאים המון על מסעדות, אבל זה משהו שמאוד חשוב לכם כחלק מסגנון החיים – אז אולי תקצצו במקום אחר? ואולי גיליתם שאתם מוציאים הרבה על משהו שאתם בכלל לא שמים לב אליו – הגיע הזמן לשנות הרגל.

שלב 3: בניית התקציב העתידי – המפה האמיתית

עכשיו, כשיש לכם הבנה טובה של ההכנסות וההוצאות שלכם, אתם יכולים לבנות תקציב חודשי שמשקף את המציאות ואת היעדים שלכם. הקצו סכום לכל קטגוריה על סמך הנתונים שאספתם, אבל גם על סמך ההחלטות שקיבלתם בשלב הניתוח. אל תשכחו להקצות סכום גם לחיסכון! אם לא תחליטו לחסוך, זה פשוט לא יקרה. ה״כמה צריך״ שלכם חייב לכלול גם את הסכום הזה.

דוגמה פשטנית מאוד לבניית תקציב:

  • הכנסה חודשית נטו: 25,000 ש״ח
  • הוצאות קבועות (שכירות, משכנתא, חשבונות, הלוואות): 12,000 ש״ח
  • הוצאות משתנות (אוכל, דלק, בילויים, קניות): 10,000 ש״ח
  • חיסכון חודשי: 3,000 ש״ח

בתקציב הזה, הזוג ״צריך״ להרוויח לפחות 25,000 ש״ח נטו כדי לכסות את ההוצאות וגם לחסוך. אם הם מרוויחים פחות, הם יצטרכו לקצץ בהוצאות המשתנות או לוותר על חיסכון (רעיון רע).

שלב 4: מעקב ותיקון – התקציב הוא יצור חי

בניית תקציב חד פעמית זה נחמד, אבל זה לא עובד. צריך לעקוב אחריו באופן שוטף (שוב, אפליקציה או אקסל זה מעולה) ולראות אם עמדתם ביעדים. אם לא, זה לא סוף העולם! תראו איפה חרגתם, תבינו למה (הוצאה חד פעמית? הרגל קבוע שקשה לשבור?), ותתקנו את התקציב בהתאם לחודש הבא. התקציב הוא כלי שישרת אתכם, לא לשלוט בכם. הוא צריך להיות גמיש ולהתאים לשינויים בחייכם.

החיים עצמם: כש״כמה צריך״ פוגש את המציאות (והאינפלציה)

גם אם בנינו תקציב מושלם, החיים ממשיכים לקרות. יש אירועים בלתי צפויים (הרכב התקלקל, הילד חולה), יש עליות מחירים (היי, אינפלציה!), ויש שינויים בהכנסות (קידום בעבודה, פיטורים). לכן ה״כמה צריך״ הוא לא מספר סטטי, אלא יעד דינמי.

איך מתמודדים עם זה?

  1. קרן חירום: חובה, חובה, חובה. סכום בצד (עדיף בחשבון נפרד, נזיל וקל לגישה) שיכסה 3-6 חודשי הוצאות מחיה. זה המגן שלכם מפני הפתעות לא נעימות. זה ימנע מכם להיכנס למינוס או לקחת הלוואות יקרות כשיש הוצאה גדולה ובלתי צפויה.
  2. להיות מודעים לעליות מחירים: מחירי הסופר עלו? הדלק התייקר? קחו את זה בחשבון בתקציב שלכם. אל תתעלמו מזה.
  3. לנהל את החוב: יש לכם הלוואות או מינוס? ניהול נכון של חוב (למשל, איחוד הלוואות בריבית נמוכה יותר, תוכנית יציאה מהמינוס) יכול לחסוך לכם הרבה כסף ולהשפיע על ה״כמה צריך״ שלכם.
  4. לחשוב על הגדלת הכנסות: לפעמים, גם התקציב הכי הדוק לא מספיק. במקרה כזה, במקום להתפשר על איכות חיים באופן דרסטי או לוותר על יעדים, אולי כדאי לחשוב על דרכים להגדיל את ההכנסה? העלאה בשכר, עבודה נוספת, הכנסה פסיבית?

שאלות ותשובות קצרות על התמודדות עם המציאות הכלכלית:

שאלה: כמה כסף כדאי שיהיה בקרן חירום?
תשובה: ההמלצה הכללית היא 3-6 חודשי הוצאות קבועות ומשתנות. אם אתם עצמאים או ההכנסה שלכם לא יציבה, אולי כדאי לשאוף ל-6-12 חודשים.

שאלה: מה עדיף, קודם לחסוך לקרן חירום או להחזיר חובות?
תשובה: לרוב, קודם לבנות קרן חירום קטנה (כמה אלפי שקלים) כדי להימנע מחובות חדשים במקרה חירום, ואז להתמקד בהחזרת חובות בריבית גבוהה. לאחר מכן, להשלים את קרן החירום.

שאלה: האם צריך לשנות את התקציב כל חודש?
תשובה: לא את כולו, אבל כדאי לעקוב בסוף כל חודש ולראות איפה היו סטיות משמעותיות ולתכנן את החודש הבא בהתאם. פעם בכמה חודשים או שנה כדאי לעשות סקירה מקיפה יותר.

האם ״כמה צריך״ קשור לאושר? (ספוילר: לא בדיוק)

אנחנו נוטים לחשוב שיותר כסף אוטומטית אומר יותר אושר. מחקרים מראים שיש קשר, אבל הוא לא לינארי ומוגבל למדי. מעל רמה מסוימת של הכנסה שמספיקה לכיסוי צרכים בסיסיים וקצת יותר, תוספת כסף לא מיתרגמת בהכרח לתוספת משמעותית באושר יומיומי. למה?

כי אחרי שכיסיתם את המינוס, יש לכם קורת גג, אוכל על השולחן ויכולת לצאת לחופשה פעם בשנה – מה שמשפיע יותר על האושר הם דברים כמו מערכות יחסים, בריאות, תחושת משמעות, פנאי, וצמיחה אישית. אז במקום לרדוף אחרי מספר הכנסה דמיוני, אולי כדאי לרדוף אחרי חיים מאוזנים יותר?

השאלה ״כמה זוג צריך להרוויח״ היא בעצם שאלה על סדרי עדיפויות. על מה חשוב לכם בחיים, על איזה סגנון חיים אתם רוצים לקיים, ועל אילו יעדים אתם חולמים. הכסף הוא רק כלי כדי להגיע לשם. הוא לא המטרה בפני עצמה.

שאלות ותשובות קצרות על כסף ואושר:

שאלה: האם כסף בכלל לא קשור לאושר?
תשובה: הוא קשור ברמה הבסיסית – היכולת לכסות צרכים קיומיים וביטחון כלכלי תורמים משמעותית להפחתת מתח וחרדה, ולכן לאושר. מעבר לזה, התרומה שולית יותר.

שאלה: האם השוואה לאחרים מזיקה?
תשובה: כמעט תמיד. השוואת ההכנסה או ההוצאות לאחרים יכולה לגרום לתחושת תסכול או עליונות זמנית, במקום להתמקד במה שחשוב *לכם*.

שאלה: איך אפשר למצוא את האיזון בין רצונות כלכליים לאושר?
תשובה: הגדירו מה באמת חשוב לכם בחיים מעבר לכסף. האם זה זמן עם המשפחה? פנאי לתחביבים? עבודה עם משמעות? וודאו שהתקציב שלכם והמרדף אחר הכנסה מסוימת לא פוגעים בדברים האלה.

אז כמה באמת צריך? הסיכום (הלא מסכם)

אם הגעתם עד כאן, כנראה שהפנמתם שאין לי מספר קסם להגיד לכם. ה״כמה זוג צריך להרוויח בחודש״ תלוי בכם, רק בכם. בהוצאות שלכם, בסגנון החיים שבחרתם (או גלשתם אליו), בהרכב המשפחה וביעדים הפיננסיים שלכם.

הדרך היחידה לדעת היא:

  1. לעקוב אחרי ההוצאות שלכם בקפדנות ובכנות.
  2. לנתח לאן הכסף הולך ולקבל החלטות מודעות לגבי סדרי עדיפויות.
  3. לבנות תקציב חודשי שכולל את ההוצאות השוטפות, את סגנון החיים הרצוי ואת החיסכון ליעדים עתידיים (ואת קרן החירום!).
  4. לעקוב אחרי התקציב ולבצע התאמות באופן שוטף.

זה לא קל, זה דורש עבודה והתמדה. אבל זה הדרך היחידה לקבל שליטה על הכסף שלכם, להפסיק לשאול את השאלה הלא נכונה, ולהתחיל לבנות את העתיד הכלכלי שמתאים *לכם* כזוג. אז במקום לחפש את המספר הקסם, התחילו היום לבנות את המפה הפיננסית שלכם. המסע הזה הרבה יותר משתלם.