רגע האמת הגיע. אתם עומדים בלב שוק תוסס בטוקיו, או מנסים לשלם על קפה קטן בבית קפה ציורי בפריז, שולפים את הכרטיס – ומתפללים. האם הוא יעבור? האם הוא בכלל מבין מה אתם רוצים ממנו כאן, אלפי קילומטרים מהבית? השאלה האם כרטיס האשראי שקיבלתם בבנק או מחברת האשראי הוא בינלאומי היא הרבה יותר מסתם שאלה טכנית. היא נוגעת לחופש תנועה, לשקט נפשי, וליכולת שלכם לבצע עסקאות בכל מקום בעולם.
במציאות הגלובלית של היום, כשהכל נגיש יותר – מקניות אונליין מאתרים בחו"ל ועד טיולים ספונטניים מעבר לים – כרטיס אשראי בינלאומי הוא כמעט פריט חובה. במיוחד למי שמתעניין בעולם הנדל"ן וחושב על השקעות מעבר לים או מגורים במדינות אחרות.
אבל איך לעזאזל יודעים אם הכרטיס החמוד שיושב לכם בארנק באמת יודע לדבר את השפה הפיננסית העולמית? אל תדאגו, אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר מוחלט בבלאגן. עד סוף המאמר הזה, תדעו בדיוק מה לבדוק, איפה לחפש, ואיך לוודא שהכרטיס שלכם מוכן לכבוש את העולם. אנחנו הולכים לצלול לעומק, לפרוט את זה לגורמים פשוטים, ולהשאיר אתכם עם אפס סימני שאלה.
הצצה ראשונה: 4 סימנים על הכרטיס עצמו שצועקים "אני בינלאומי!"
הדרך הכי מהירה להתחיל היא פשוט להסתכל על הכרטיס.
הוא לא סתם חתיכת פלסטיק עם מספרים.
יש עליו רמזים חשובים.
הלוגואים המוכרים: הוויזה, המאסטרקארד, והחברים הטובים
הסימן הכי בולט ומובהק. אם אתם רואים על הכרטיס שלכם את אחד הלוגואים האלה:
- ויזה (Visa): הסמל הכחול והצהוב המפורסם. כמעט אוניברסלי. מתקבל במאות מדינות ברחבי העולם. קרוב לוודאי שאם זה ויזה, אתם מסודרים לחו"ל.
- מאסטרקארד (Mastercard): שני העיגולים האדום והכחול החופפים. בדומה לוויזה, גם הוא נפוץ ברמה מטורפת ומתקבל כמעט בכל מקום שבו מקבלים כרטיסי אשראי בינלאומיים.
- אמריקן אקספרס (American Express – Amex): הכרטיס הירוק, המוזהב, או השחור (אם אתם בר מזל!). גם הוא בינלאומי, אבל רשת הקבלה שלו קצת פחות רחבה מוויזה ומאסטרקארד, במיוחד במקומות קטנים או פחות תיירותיים. כדאי לברר ספציפית אם אמריקן אקספרס מתקבל במקום שאליו אתם נוסעים.
- דיינרס קלאב (Diners Club): עוד רשת בינלאומית עם היסטוריה ארוכה. הקבלה שלה מוגבלת יותר מזו של אמריקן אקספרס, אבל היא עדיין קיימת בהרבה מקומות בעולם.
- דיסקבר (Discover): נפוץ בעיקר בארה"ב. בינלאומית? כן, אבל לא כמו הגדולים באמת. יש לה שיתופי פעולה עם רשתות אחרות (כמו דיינרס, ולפעמים גם ויזה/מאסטרקארד באזורים מסוימים) שמאפשרים קבלה בינלאומית מסוימת, אם כי לא נרחבת כמו ויזה/מאסטרקארד בכל העולם.
- JCB (Japan Credit Bureau): רשת יפנית, מקובלת בעיקר באסיה, אבל גם לה יש הסכמים שמאפשרים קבלה במקומות מסוימים בעולם. אם אתם מתכננים טיול ליפן או למזרח הרחוק, שווה לבדוק אם יש לכם כזה.
נוכחות של אחד מהלוגואים האלה,
הצ'יפ החכם והאנטנה ללא מגע: תקנים עולמיים שמדברים בינלאומית?
כרטיסים מודרניים, אתם מכירים אותם.
הם מצוידים בדרך כלל בצ'יפ אלקטרוני מבריק (EMV – Europay, Mastercard, Visa – השם כבר מרמז על משהו גלובלי, נכון?) ובאפשרות לתשלום ללא מגע (Contactless), מסומנת לרוב ע"י סמל הדומה לאנטנה קטנה או גלים.
אלו הם תקנים בינלאומיים שהפכו לנורמה במרבית העולם.
כרטיס שיש לו צ'יפ ואנטנה לתשלום ללא מגע
למה? כי תקנים אלה אומצו ברחבי העולם כדי לשפר את האבטחה ונוחות התשלום. מקומות שעברו לצ'יפ או לתשלום ללא מגע פשוט לא יוכלו לקבל כרטיס ישן רק עם פס מגנטי.
אם הכרטיס שלכם עתיק במיוחד ויש לו רק פס מגנטי – הסיכוי שהוא בינלאומי עדיין קיים מבחינה תיאורטית, אבל הוא יתקשה מאוד להתקבל בפועל במקומות רבים בעולם שכבר עברו רק לטכנולוגיית הצ'יפ או ללא מגע.
עוברים למצב בילוש: 5 דרכים לשאול את "ההורים" של הכרטיס אם הוא טיילן עולמי
הסימנים הפיזיים מצוינים.
הם נותנים אינדיקציה ראשונית טובה.
אבל לפעמים צריך ללכת למקור – לחברת האשראי או לבנק שהנפיק את הכרטיס. זה המקום לקבל את התשובה הסופית והרשמית, ולהבין את כל הניואנסים.
האזור האישי באונליין או באפליקציה: בדרך כלל כתוב שחור על גבי מסך (מואר)
הדרך הכי נוחה לרוב האנשים.
נכנסים לחשבון הדיגיטלי שלכם – באתר הבנק או באפליקציה של חברת האשראי.
ברוב המערכות, באזור המידע על הכרטיס הספציפי (לפעמים תחת "פרטי כרטיס", "מידע על הכרטיס", או "מאפייני כרטיס"), תמצאו ציון האם הכרטיס הוא "בינלאומי", "לשימוש בארץ ובחו"ל", או משהו דומה.
זה המקום הכי קל ומהיר לוודא. חפשו פרטים כמו: "סוג כרטיס", "מאפיינים", או "הגדרות שימוש". אם כתוב שם מפורשות "בינלאומי" או "שימוש בחו"ל", אתם יכולים לנשום לרווחה.
שיחת טלפון לשירות לקוחות: הדרך הישנה והטובה (אם אין לכם פחד ממוזיקת המתנה)
אם לא מצאתם מידע ברור באונליין, או שאתם פשוט מעדיפים לדבר עם אדם אמיתי (גם אם וירטואלי, כי הוא במוקד), פשוט מרימים טלפון לשירות הלקוחות של חברת האשראי או הבנק המנפיק.
שאלה ישירה, פשוטה, ובגובה העיניים:
"היי, רציתי לדעת בבקשה אם כרטיס האשראי שלי, שמסתיים בספרות XXXX (כדאי להחזיק את הכרטיס מול העיניים או לדעת את 4 הספרות האחרונות), הוא כרטיס בינלאומי המאפשר שימוש בחו"ל וגם קניות אונליין מאתרים בינלאומיים?"
הם חייבים לתת לכם תשובה ברורה. זו הזדמנות גם לשאול על עמלות חו"ל ושער המרה.
קריאת האותיות הקטנות: תקנון הכרטיס – אם יש לכם סבלנות של בודהה
טוב, זה החלק הכי פחות כיפי, ואם אתם לא עורכי דין או אנשי כספים שזה העבודה שלהם, כנראה שתעדיפו לדלג עליו. אבל אם אתם ממש רוצים להיות סגורים על הכל… ובאמת "לא לחסוך על הידע"…
בתקנון שמגיע עם הכרטיס (בדרך כלל בחוברת קטנה או בקובץ PDF באזור האישי), מפורטים תנאי השימוש המלאים של הכרטיס.
שם תמצאו פרטים על סוג הכרטיס,
אם אתם מאלו שנהנים לקרוא חוזים בשעות הפנאי, לכו על זה!
רק אל תרדמו. ואל תגידו שלא אמרנו לכם שזה עלול להיות… יבש.
שם הכרטיס עצמו: רמזים בתואר הכבוד
לפעמים, שם הכרטיס מרמז על יכולותיו הבינלאומיות. חברות האשראי או הבנקים נותנים שמות שונים למוצרים שלהם.
שמות כמו "זהב" (Gold), "פלטינה" (Platinum), "עסקים" (Business), "World" או "World Elite" לרוב מצביעים על כרטיסים שמיועדים או כוללים יכולות בינלאומיות נרחבות יותר מכרטיס "קלאסי" או "בסיסי".
כרטיסי פרימיום נוטים יותר להיות בינלאומיים באופן אוטומטי ולהציע הטבות לחו"ל (כמו ביטוח נסיעות). אבל זה
מעבר לתיאוריה: 8 סימנים שקשורים לשימוש בפועל (וכמה דברים שחייבים לדעת!)
כרטיס בינלאומי זה לא רק היכולת הטכנית לשלם.
זה גם מה שקורה מסביב כשאתם באמת משתמשים בו מעבר לים או אונליין בינלאומית.
יש כמה דברים שיכולים לאשר לכם שהוא אכן פועל כראוי, וכמה דברים שחשוב לקחת בחשבון.
עמלות המרה ועמלות חו"ל: האינדיקטור הכי כואב בכיס (ולכן אמין במיוחד)
הסימן הכי בטוח שהכרטיס שלכם
אם ביצעתם עסקה במטבע זר (אפילו קנייה קטנה של כמה דולרים או יורו אונליין מאתר בחו"ל או כשביקרתם בחו"ל), בדקו את הפירוט של העסקה בדפי הפירוט של הכרטיס.
אם אתם רואים עמלה נוספת מעבר לשער ההמרה עצמו (לדוגמה, קניתם משהו ב-100 דולר, והחייב הוא 355 ש"ח + עמלה של 3.5 ש"ח), סימן שהכרטיס פעיל בינלאומית וגם שחברת האשראי או הבנק גובים עמלה על כך.
כרטיס שלא יכול לעבוד בחו"ל פשוט לא יצבור לכם עמלות כאלה, כי פשוט לא תוכלו להשתמש בו!
שימוש בכספומטים בחו"ל: האם תקבלו מזומן מקומי (עם קצת כאב ראש של עמלות)?
כרטיסים בינלאומיים לרוב מאפשרים משיכת מזומנים מכספומטים בחו"ל.
כספומטים כאלה מסומנים לרוב בלוגואים של רשתות הסליקה הבינלאומיות, בפרט
נסו למשוך סכום קטן במדינה זרה (אם אתם כבר שם, כמובן). אם הצלחתם – בום! יש לכם כרטיס בינלאומי פעיל גם למשיכות מזומנים.
שימו לב לעמלות המשיכה שיכולות להיות כפולות: גם של הבנק המקומי בחו"ל (שמפעיל את הכספומט) וגם של חברת האשראי או הבנק בישראל.
הודעות SMS ואימיילים על עסקאות בחו"ל: סימן שהמערכת עירנית ומכירה את היכולות
הרבה חברות אשראי ובנקים שולחים התראות מיידיות על עסקאות שבוצעו בכרטיס.
לפעמים, אם העסקה בוצעה מחוץ לגבולות המדינה, ההודעה תכלול התייחסות לכך ("עסקה בחו"ל").
אם קיבלתם התראה כזו אחרי שימוש בכרטיס בחו"ל או באתר בינלאומי, זה עוד אישור ליכולות הבינלאומיות שלו וגם לערנות של המערכת (שזה מצוין מבחינת אבטחה).
האם הכרטיס שלכם הוא קרדיט, דביט או פריפייד? למה זה משנה בחו"ל?
סוג הכרטיס משפיע על היכולות הבינלאומיות, בעיקר מבחינת קבלה במקומות מסוימים או היכולת לחסום פיקדונות.
- כרטיס אשראי (Credit): זה הכרטיס "הקלאסי" שכולנו מכירים. הוא הנפוץ ביותר ועם הקבלה הרחבה ביותר בחו"ל – בבתי מלון, חברות השכרת רכב (הם בדרך כלל
חייבים כרטיס אשראי רגיל בשביל הפיקדון), חנויות ומסעדות. אם יש לכם כרטיס אשראי רגיל (לא דביט או פריפייד), הסיכוי שהוא בינלאומי ויתקבל בקלות גבוה מאוד. - כרטיס דביט (Debit): כרטיס חיוב מיידי. הכסף יורד ישירות מהחשבון. לרוב הוא גם בינלאומי (בעיקר אם הוא Visa Debit או Mastercard Debit), אבל הקבלה שלו פחות רחבה מכרטיס אשראי רגיל, במיוחד כשמדובר בחסימת פיקדונות (כמו בהשכרת רכב או צ'ק-אין במלון הדורש "בלוק" על סכום מסוים). מקומות כאלה לא תמיד מקבלים דביט כי אין להם דרך קלה להבטיח את הכסף.
- כרטיס פריפייד (Prepaid): כרטיס נטען בסכום מראש. הרבה מהם בינלאומיים ונועדו במיוחד לנסיעות. הם יכולים להיות פתרון טוב לשליטה בתקציב, הימנעות מחובות, ואפילו ככרטיס גיבוי. אבל גם כאן – הקבלה לא תמיד אוניברסלית כמו בכרטיס אשראי "אמיתי", וחלק מהספקים (מלונות/השכרת רכב) לא יקבלו אותם לפיקדון.
האם צריך להודיע לבנק לפני נסיעה לחו"ל? הסיכון בכרטיס חסום
בעבר זה היה כמעט חובה.
בנקים וחברות אשראי נהגו לחסום אוטומטית כרטיסים שבהם זוהתה פעילות "חריגה" בחו"ל מתוך חשש להונאה.
היום המערכות חכמות יותר, ויודעות לזהות טוב יותר דפוסי שימוש.
בדרך כלל לא חובה להודיע, אבל זה בהחלט
הודעה מראש יכולה למנוע עוגמת נפש איומה של כרטיס חסום ברגע הכי לא מתאים בחו"ל. שיחת טלפון קצרה או עדכון מהיר באפליקציה יכולים לחסוך לכם המון כאב ראש.
אצלנו בNadlanWorld אנחנו מאמינים שידע פיננסי רחב פותח דלתות, בין אם זה בתחום הנדלן או בתחומים אחרים. לכן אנחנו מקדישים את הזמן להסביר גם על נושאים כמו זה – כי גם פרטים קטנים לכאורה כמו הודעה על נסיעה יכולים לעשות הבדל ענק.
מאחורי הקלעים: מה גורם לכרטיס "לדבר" את השפה העולמית?
היכולת של הכרטיס שלכם לעבוד בחו"ל לא קורית בגלל קסם, למרות שזה מרגיש קצת ככה לפעמים.
היא קשורה לתשתית עולמית שלמה ומורכבת.
רשתות הסליקה העולמיות: ויזה ומאסטרקארד שולטות (בקטע טוב!)
כשאתם מעבירים את הכרטיס (פיזית או אונליין), העסקה לא עוברת ישירות מהחנות אליכם לבנק.
היא עוברת דרך רשת סליקה.
כרטיסים "מקומיים" בלבד (כמו כרטיסים מסוימים שהיו פעם רק לשימוש בישראל, למשל) עבדו רק על תשתית סליקה ישראלית. הן לא ידעו "להתחבר" למערכות בחו"ל.
כרטיסים בינלאומיים, לעומת זאת, משתמשים ברשתות הסליקה העצומות של ויזה, מאסטרקארד (וכו').
לרשתות האלה יש הסכמים עם בנקים וסולקים בכל פינה בכדור הארץ. זה מה שמאפשר לקופה בברלין, למכונה אוטומטית בסידני, או לאתר אינטרנט בסין "להבין" את הכרטיס שלכם, לאמת את פרטיו, ולקבל אישור לעסקה מהבנק שלכם בישראל דרך שרשרת תקשורת פיננסית בינלאומית.
ההבנה הזו של התשתיות חשובה במיוחד כשבוחנים נושאים פיננסיים גלובליים רחבים יותר, כמו השקעות בעולם הנדלן מעבר לים, שדורשים הבנה של זרימת כספים בינלאומית, המרות מטבע, ורגולציות שונות. הכל מחובר בסוף!
שערי המרה: מי קובע כמה שווה הדולר או היורו ברגע החיוב?
כשאתם משלמים במטבע זר (דולר, יורו, יין יפני, מה שזה לא יהיה), העסקה חייבת לעבור המרה לשקלים (או למטבע שבו מתנהל החשבון שלכם, אם אתם משתמשים בחשבון מט"ח).
רשתות ויזה ומאסטרקארד קובעות שערי המרה משלהן, שהם לרוב קרובים לשערי השוק הסיטונאיים בעת ביצוע העסקה או בעת סליקתה בפועל.
חברות האשראי או הבנקים בישראל מוסיפים מעל שער ההמרה הזה את עמלת ההמרה שלהם (כן, דיברנו עליה מקודם, זוכרים? זו שקצת כואבת).
היכולת לבצע המרה כזו באופן אוטומטי, דרך רשת הסליקה הבינלאומית, היא חלק אינהרנטי מיכולת בינלאומית של הכרטיס.
כל הידע הזה, ועוד המון תובנות פיננסיות ועסקיות, נמצאים ממש בהישג ידכם בNadlanworld. אנחנו כאן כדי לעזור לכם לנווט בעולם הפיננסי בביטחון.
שאלות שאלות שאלות: 7 דברים שאולי שאלתם את עצמכם (והתשובות!)
עברנו על הרבה חומר, ועכשיו בואו נתייחס לכמה שאלות נפוצות שעולות תמיד כשמדברים על כרטיסי אשראי בחו"ל. כיאה לגישה של אצלנו בעולם הנדל"ן – לענות על הכל!
1. האם כרטיס אשראי ישראלי הוא תמיד בינלאומי?
כיום, כמעט כל כרטיסי האשראי הישראליים החדשים המונפקים על ידי חברות האשראי הגדולות (כאל, ישראכרט, מקס) בשיתוף ויזה או מאסטרקארד הם בינלאומיים.
הדבר נכון גם לגבי כרטיסים שמנפיקים הבנקים ישירות, כל עוד הם ממותגים עם הלוגואים הבינלאומיים.
כרטיסים ישנים מאוד, או כאלה שהונפקו לשימוש נקודתי או מקומי בלבד (אם כאלה עדיין קיימים בכלל) – אולי לא. אבל הסיכוי לכך נמוך מאוד.
אז התשובה הקצרה היא: כמעט תמיד כן, אבל תמיד כדאי לוודא באמצעות הבדיקות שפירטנו.
2. אם הכרטיס בינלאומי, זה אומר שהוא יעבוד בכל מקום בעולם?
ברוב המכריע של המקומות שבהם מקבלים כרטיסי אשראי בכלל – וספציפית כאלה מסוג ויזה או מאסטרקארד – כן.
אבל תמיד יש יוצאים מהכלל. מדינות מסוימות עם מערכות בנקאות מיושנות או ייחודיות, בתי עסק קטנים במיוחד (דוכנים בשוק, למשל), או אזורים נידחים – ייתכן שלא יקבלו תשלום באשראי בינלאומי (ולפעמים בכלל לא באשראי).
בנוסף, תקנות מקומיות, אמברגו בינלאומי על מדינה מסוימת, או תקלות טכניות מקומיות יכולים להשפיע.
בגדול: במקומות שבהם מקבלים כרטיסי אשראי רגילים, כרטיס ויזה או מאסטרקארד בינלאומי יעבוד ב-99% מהמקרים.
3. האם שימוש בכרטיס בינלאומי יקר יותר משימוש בכסף מזומן או בכרטיס מקומי (אם היה)?
לרוב כן, בעיקר בגלל עמלות המרת מטבע ועמלות חו"ל שחברת האשראי או הבנק גובים.
שער ההמרה עצמו גם הוא לא תמיד השער הכי אטרקטיבי שיש.
אבל הנוחות, הביטחון (הימנעות מלהסתובב עם מזומן רב), וההגנה על הצרכן שמקבלים באמצעות כרטיס אשראי (כמו במקרה של מחלוקת על עסקה) לרוב שווים את העלות הנוספת הקטנה יחסית.
שוב, ישנם כרטיסים פרימיום או כרטיסים מסוימים שמציעים עמלות המרה נמוכות או אפסיות, ולכן כדאי לבדוק את הכדאיות הכלכלית אם אתם מרבים להשתמש בכרטיס בחו"ל או בקניות אונליין בינלאומיות.
4. מה קורה אם הכרטיס נחסם בחו"ל?
סיוט? כן, קצת. אבל לא סוף העולם.
כאן שירות הלקוחות של חברת האשראי שלכם קריטי. חשוב
התקשרו אליהם מיד. לרוב הם יוכלו לפתור את הבעיה מרחוק (לדוגמה, אם היא נובעת מחסימה אוטומטית עקב חשד להונאה).
במקרים מסוימים (כמו אובדן או גניבה), הם יוכלו לשלוח לכם כרטיס חלופי ליעד שלכם בתוך יום-יומיים באמצעות שירותי משלוחים מהירים (לפעמים בתוספת תשלום).
זו אחת הסיבות הטובות ביותר להחזיק יותר מכרטיס אחד כשנוסעים לחו"ל, ומומלץ שיהיו מסוג רשת שונה (אחד ויזה, אחד מאסטרקארד למשל) וגם במנפיקים שונים אם אפשר, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
5. האם יש הבדל בין קנייה באתר בינלאומי (אונליין) לשימוש פיזי בכרטיס בחנות בחו"ל?
מבחינת היכולת הבינלאומית של הכרטיס והמנגנונים הפיננסיים שעומדים מאחורי העסקה (רשת סליקה, המרת מטבע) – לרוב אין הבדל מהותי.
העסקה עוברת דרך אותן רשתות סליקה וחל עליה אותו מנגנון המרה ועמלות (למעט אולי הבדלים מינוריים באחוזי העמלה בין עסקאות פיזיות לאונליין, שזה כבר עניין ספציפי לתנאי הכרטיס שלכם).
ההבדל יכול להיות ברמת האבטחה (קניות אונליין מחייבות לעיתים אימות נוסף כמו 3D Secure – המוכר בישראל כהזדהות כפולה), בהגנת הצרכן הספציפית למדינה שבה האתר נמצא, או ביכולת לבטל עסקה.
6. האם כרטיסי מועדון או כרטיסי "קאשבק" ישראליים הם גם בינלאומיים?
ברוב המוחלט של המקרים כן, אם הם מונפקים בשיתוף פעולה עם רשת בינלאומית כמו ויזה או מאסטרקארד.
ההטבות הספציפיות של המועדון (לדוגמה, הנחה ברשת חנויות מסוימת בישראל) או הקאשבק (החזר כספי על קניות) לרוב רלוונטיות רק לשימוש בארץ, או אצל שותפים ישראליים.
אבל יכולת השימוש הבינלאומי של הכרטיס עצמו לרוב קיימת, בכפוף לעמלות והתנאים של השימוש הבינלאומי (שוב, אלו תנאים כלליים יותר של סוג הכרטיס ושל רשת הסליקה הבינלאומית).
7. האם כל הכרטיסים הבינלאומיים טובים באותה מידה לשימוש בחו"ל?
ממש לא! כאן טמון לב העניין בהשוואת כרטיסים.
כולם אולי "בינלאומיים" במובן שהם יעבדו, אבל ההבדלים העיקריים (והמשמעותיים!) הם:
- עמלות המרה: יכולות לנוע בין כמעט אפס לכמה אחוזים טובים מכל עסקה. זה משפיע ישירות על עלות הקניות שלכם בחו"ל.
- עמלות משיכה בכספומט בחו"ל: גם הן משתנות.
- שער החליפין שהם נותנים: למרות שוויזה ומאסטרקארד קובעים שער בסיס, יש ניואנסים קטנים ושונים בין כרטיסים שונים או מנפיקים שונים.
- הטבות נלוות: ביטוח נסיעות (האם הוא כלול? מה הכיסוי? האם צריך להפעיל אותו?), כניסה לטרקלינים בנמלי תעופה, תוכניות צבירת נקודות/מיילים רלוונטיות לטיסות, שירות לקוחות זמין 24/7 מחו"ל.
- מסגרת אשראי בינלאומית: לעיתים יש הפרדה בין מסגרת שימוש בארץ למסגרת שימוש בחו"ל או אונליין בינלאומי.
- איכות השירות: במקרה של בעיה בחו"ל, איכות וזמינות שירות הלקוחות בשפה שאתם מבינים (עברית!) היא קריטית.
כדאי להשוות בין הכרטיסים השונים אם אתם מתכננים להשתמש בהם הרבה בחו"ל או לקניות אונליין בינלאומיות. זה שווה את ההשקעה בבדיקה, ויכול לחסוך לכם הרבה כסף ועוגמת נפש. בדיוק כמו שאצלנו בעולם הנדל"ן, אנחנו מאמינים שבדיקה והשוואה יסודית הן המפתח לעסקאות טובות.
אז הנה זה. עכשיו אתם חמושים בכל הידע הדרוש כדי לדעת אם כרטיס האשראי שברשותכם מוכן לטוס אתכם לכל מקום בעולם. הסתכלו על הלוגואים, בדקו באזור האישי שלכם, אל תפחדו לשאול את שירות הלקוחות, ואפילו קראו קצת את התקנון (אם אתם ממש, אבל ממש, אמיצים).
היכולת להשתמש בכרטיס שלכם בכל מקום בעולם פותחת בפניכם אפשרויות אינסופיות – מטיולים בלתי נשכחים ועד קניות נוחות אונליין והשקעות גלובליות. ובינינו, מי לא רוצה קצת שקט נפשי כשהוא רחוק מהבית, או כשהוא מנסה לבצע עסקה בינלאומית חשובה?
עם המידע הנכון, אתם יכולים להיות בטוחים בכרטיס שלכם, ולדעת שהוא יעמוד לצידכם בכל עסקה, בכל מקום. תיהנו מהחופש הפיננסי שהידע הזה מעניק לכם! העולם מחכה, והכרטיס שלכם – עכשיו אתם יודעים איך לדעת אם גם הוא מוכן.