איפה מקבלים ריבית הכי גבוהה בישראל: ההצעות שהבנקים מסתירים

בואו נודה באמת.
הכסף שלנו לא אוהב לשבת סתם ככה בעובר ושב.
הוא רוצה לעבוד.
להביא עוד כסף.
לגדול קצת מעבר לאינפלציה המעיקה שתמיד רודפת אותנו.
אבל איפה הוא יכול לעבוד הכי טוב?
איפה אפשר לקבל את הריבית הכי שמנה, הכי משתלמת, בלי ליפול למלכודות מיותרות?
זו שאלה שמטרידה לא מעט אנשים, בין אם יש לכם כמה אלפים או כמה מיליונים.
האפשרויות נראות לפעמים אינסופיות ומבולבלות, נכון?
אבל זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לפצח כאן ועכשיו.
עד סוף המאמר הזה, תבינו בדיוק לאן הכסף שלכם צריך ללכת כדי שיביא לכם את התשואה הטובה ביותר בצורת ריבית, בהתאם לצרכים ולרמת הסיכון שמתאימה לכם.
בלי מילים מסובכות מדי, בלי הבטחות שווא, רק תכלס פיננסי.
מוכנים לצלול? יאללה.

הכסף שלכם יכול לעבוד חזק יותר? בואו נראה איפה בדיוק

הבסיס: להבין מה זו בכלל "ריבית גבוהה" – זה לא תמיד מה שזה נשמע

כשאנחנו מדברים על "ריבית גבוהה", קל מאוד לחשוב רק על המספר הסופי.
כמה אחוז נקבל בסוף השנה?
נשמע פשוט, נכון?
אבל האמת קצת יותר מורכבת, ומעניינת בהרבה!
ריבית "גבוהה" היא מושג יחסי לחלוטין.
מה שנחשב גבוה היום, אולי לא ייחשב כזה מחר.
מה שגבוה באפיק אחד, יכול להיות נמוך באחר.
וכמובן, יש את הפיל שבחדר: סיכון.

תמיד אבל תמיד זכרו את הכלל הזה:

ככל שהריבית המוצעת גבוהה יותר, כך הסיכון גבוה יותר.

אין ארוחות חינם בעולם הפיננסי, ומי שמבטיח לכם ריבית חלומית בלי טיפת סיכון… ובכן, אולי כדאי שתחפשו את הארנק שלכם שוב.
אז אנחנו לא רק מחפשים את הריבית הכי גבוהה בטבלה.
אנחנו מחפשים את הריבית הכי גבוהה *ביחס לסיכון שאנחנו מוכנים לקחת* ו*לתקופה שאנחנו מוכנים לוותר על הכסף*.
בואו נפרק את זה.

סיכון: החבר הכי טוב (והכי מפחיד) של הריבית

יש סיכונים שונים.
סיכון נזילות: האם תוכלו לשלוף את הכסף מהר אם תצטרכו אותו?
סיכון שוק: האם הערך של ההשקעה יכול לרדת? (פחות רלוונטי בפיקדונות בנקאיים, מאוד רלוונטי באגרות חוב או קרנות).
סיכון אשראי: האם מי שקיבל את הכסף שלכם (בנק, חברה, מדינה) יכול לפשוט רגל או לא לשלם?
סיכון אינפלציה: האם הריבית שתקבלו תהיה מספיק גבוהה כדי לשמור על כוח הקנייה של הכסף? (זו ריבית ריאלית, מול ריבית נומינלית).

הבנת הסיכונים האלה היא חיונית.
היא ההבדל בין להרוויח יפה לבין להפסיד את החסכונות.

תקופה: כמה זמן אתם יכולים להתנתק מהכסף?

ככל שתסכימו להפקיד את הכסף לתקופה ארוכה יותר, הבנק או הגוף הפיננסי יוכל להשתמש בו ליותר זמן, ולכן יהיה מוכן לשלם לכם ריבית גבוהה יותר.
פיקדון ללילה יקבל ריבית נמוכה מאוד.
פיקדון לשנה כבר קצת יותר.
פיקדון לחמש שנים או יותר? שם מתחילות לצוץ ריביות מעניינות יותר בדרך כלל.

אז, לפני שאתם קופצים על ההצעה הראשונה שרואים עם מספר גדול, שאלו את עצמכם:

כמה סיכון אני מוכן לקחת?
כמה זמן אני יכול "לנעול" את הכסף?
האם אני צריך את הכסף זמין בקרוב?

האפשרויות המסורתיות: בנקאות ומה שביניהן (ובאמת שהן כבר לא מה שהיו)

האפיק הראשון שרובנו חושבים עליו כשמדברים על ריבית זה הבנק.
ובצדק.
פיקדונות בנקאיים היו (ועדיין) נחשבים לאחד האפיקים הבטוחים ביותר.
למה?
כי הכסף שלכם מבוטח על ידי הבנק (עד לסכום מסוים בכל חשבון, ובהינתן שהבנק יציב, מה שבישראל יחסית קורה).
הסיכון לפשיטת רגל של בנק גדול יחסית נמוך מאוד.

פיקדונות קלאסיים: פק"מ, פיקדון יומי, פיקדון חודשי ושות'

זו הדרך הכי פשוטה ומוכרת.
מפקידים סכום כסף לתקופה מוגדרת מראש.
בסוף התקופה, מקבלים את הקרן בתוספת הריבית שנקבעה מראש.
הריבית יכולה להיות קבועה לכל התקופה, או משתנה (צמודה לריבית בנק ישראל או פריים, למשל).

היתרונות: בטוח יחסית, פשוט להבנה, התשואה ידועה מראש (אם הריבית קבועה).
החסרונות: הריביות בדרך כלל לא מדהימות (במיוחד בתקופות של ריבית בנק ישראל נמוכה), הכסף "נעול" לתקופה (בלי אפשרות משיכה או עם קנס), לא תמיד מתגבר על האינפלציה.

כדי להשיג ריבית "גבוהה" יותר בפיקדון בנקאי, צריך לרוב:

להפקיד סכום גדול יותר (הבנקים אוהבים "פרמיית סכום").
לנעול את הכסף לתקופה ארוכה יותר.
להתמקח עם הבנקאי (כן, זה אפשרי! אל תתביישו לבקש הצעה טובה יותר).

תוכניות חיסכון: פעם זה היה להיט, היום קצת פחות נוצץ?

תוכניות חיסכון מציעות לרוב מסלולים קצת יותר מגוונים מפיקדונות רגילים.
יש תוכניות שכוללות מרכיב של הגרלה (הפרסים בדרך כלל פטורים ממס).
יש תוכניות עם נקודות יציאה מוגדרות מראש.
הן עדיין קיימות ומציעות ריבית, אבל לרוב לא תמצאו שם את הריביות הכי גבוהות שיש בשוק.

ובעולם הנדל"ן, תחום שרבים מאיתנו מכירים מקרוב, המושגים של תשואה וסיכון מקבלים לפעמים פרשנות קצת שונה, אבל העקרונות הבסיסיים של היצע וביקוש וניהול סיכונים רלוונטיים גם שם.
בכלל, העקרונות הפיננסיים הם אוניברסליים, בין אם מדובר בפק"מ קטן ובין אם בפרויקט נדל"ן ענק.

מדינת ישראל: הבנק הגדול ביותר והריבית שהיא מציעה

כן, גם המדינה צריכה כסף, והיא לווה אותו מהציבור.
איך? דרך אגרות חוב ממשלתיות (אג"ח).
כשאנחנו קונים אג"ח ממשלתית, אנחנו בעצם מלווים כסף למדינה לתקופה מוגדרת, ובתמורה היא משלמת לנו ריבית.
האג"ח הממשלתיות נחשבות לבטוחות מאוד בישראל (כי הסיכון שהמדינה תפשוט רגל נמוך).

איך קונים אג"ח ממשלתי ואיזו ריבית יש שם?

אפשר לקנות אג"ח ממשלתיות ישירות מהמדינה במכרזים (לסכומים גדולים), דרך הבנק שלכם, או דרך בתי השקעות.
יש סוגים שונים של אג"ח ממשלתיות:

אג"ח קבועות: הריבית קבועה וידועה מראש לכל אורך חיי האג"ח.
אג"ח צמודות למדד (צמודות): הריבית (בדרך כלל נמוכה יותר נומינלית) והקרן צמודות למדד המחירים לצרכן. זה מגן עליכם מפני אינפלציה, אבל הריבית הסופית תלויה במדד.
אג"ח בריבית משתנה (פריים פלוס או אחר): הריבית משתנה בהתאם לריבית הפריים או ריבית אחרת שנקבעה.

הריבית שתקבלו תלויה בתקופת ההלוואה (אג"ח ל-20 שנה תיתן לרוב ריבית גבוהה יותר מאג"ח לשנתיים) ובתנאי השוק בזמן הקנייה.
חשוב לדעת שאם תרצו למכור את האג"ח לפני מועד הפירעון, המחיר שתקבלו עשוי להיות גבוה או נמוך מהקרן המקורית, בהתאם לתנאי השוק ולריביות שנקבעו מאז שהאג"ח הונפקה. זהו סיכון שוק שאינו קיים בפיקדון בנקאי סגור.

עולם ההשקעות: איפה הריבית יכולה להיות גבוהה יותר (עם טוויסט של סיכון)

כשיוצאים מגבולות הבנק המוכר, האפשרויות מתרחבות.
וכך גם הסיכונים הפוטנציאליים.
אבל לצידן, יכולות לצוץ גם ריביות (או תשואות שנראות כמו ריבית) משתלמות הרבה יותר.

קרנות כספיות: אלטרנטיבה סולידית לפיקדון לטווח קצר?

קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות שמשקיעה באפיקים סולידיים וקצרי טווח בלבד:

פיקדונות בנקאיים.
אגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (עד שנה וחודשיים).
מזומנים.

המטרה שלה היא לשמור על ערך הכסף תוך יצירת תשואה נמוכה יחסית, דומה לריבית הפריים או קרובה אליה.
היתרון הגדול: הנזילות. אפשר למכור את הקרן כמעט בכל יום מסחר ולקבל את הכסף.
החסרון: התשואה לא גבוהה במיוחד, והיא לא מובטחת כמו בפיקדון סגור. יש גם דמי ניהול קטנים.
בתקופות של ריבית בנק ישראל גבוהה, הן יכולות להיות אטרקטיביות בהשוואה לפיקדונות קצרי טווח.

קרנות אגרות חוב (אג"ח): סיכון קצת יותר גבוה, פוטנציאל קצת יותר גדול?

קרנות אג"ח משקיעות במגוון רחב יותר של אגרות חוב: ממשלתיות, קונצרניות (של חברות), ישראליות, זרות, בדירוגים שונים.
ככל שהאג"ח בדירוג נמוך יותר (סיכון שהחברה לא תחזיר את החוב גבוה יותר), כך הריבית שהיא תשלם (או התשואה שהקרן תשיג) תהיה גבוהה יותר.

כאן נכנס סיכון השוק בגדול:

ערך הקרן עולה ויורד מדי יום בהתאם לשווי האג"ח שהיא מחזיקה.
עליית ריבית במשק עלולה להוריד את ערך האג"ח הקיימות (כי אג"ח חדשות מונפקות בריבית גבוהה יותר, מה שהופך את הישנות לפחות אטרקטיביות).
סיכון אשראי: אם חברה שהקרן מחזיקה את האג"ח שלה נקלעת לקשיים, ערך האג"ח יירד.

בקיצור, זה כבר לא "ריבית מובטחת". זו יותר תשואה פוטנציאלית שיכולה להיות גבוהה יותר מהריבית בבנק, אבל היא לא חסינה מירידות ערך.

האפשרויות הפחות קונבנציונליות: איפה הריבית יכולה לזנק (אבל גם הסיכון)

אז איפה אפשר למצוא ריביות שבאמת קורצות, כאלה שפחות רואים בבנק או בקרנות הסולידיות?
בדרך כלל, זה יהיה באפיקים שדורשים קצת יותר ידע, קצת יותר מעורבות, והרבה יותר הבנה של הסיכונים.

הלוואות עמית לעמית (P2P): להפוך למלווים בעצמכם

פלטפורמות הלוואות עמית לעמית מאפשרות לכם להלוות כסף לאנשים פרטיים או עסקים קטנים, ולקבל בתמורה תשלומי קרן וריבית מדי חודש.
הריביות כאן יכולות להיות גבוהות משמעותית מהריבית בבנק או באג"ח ממשלתי.
למה?
כי הסיכון שמי שלווה מכם לא יחזיר את הכסף (סיכון חדלות פירעון) גבוה יותר מאשר בבנק או במדינה.

היתרונות: פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר, פיזור על פני הרבה הלוואות קטנות (מפחית את הסיכון של הלוואה ספציפית).
החסרונות: סיכון חדלות פירעון קיים, הנזילות מוגבלת (אי אפשר לשלוף את הכסף מיידית בדרך כלל), יש עמלות לפלטפורמה, צריך להבין איך לבחור הלוואות (או להשתמש באופציה של פיזור אוטומטי).

זו אופציה שמתאימה למי שמוכן לקחת סיכון מחושב יותר ומוכן לנעול את הכסף לתקופה של כמה שנים.

חוב פרטי / מימון נדל"ן (דרך קרנות): ריבית גבוהה על נכס מוחשי?

ישנן קרנות השקעה שמתמחות בהלוואות מגובות נדל"ן, או חוב פרטי לחברות שאינן נסחרות בבורסה.
כאן הריביות המוצעות יכולות להיות גבוהות במיוחד, כי הן מגלמות סיכון גבוה יותר וחוסר נזילות משמעותי.
לרוב, הקרנות הללו דורשות סכומי השקעה מינימליים גבוהים יחסית, והכסף "נעול" לתקופות ארוכות מאוד (שנים).

חשוב להבין:

זה לא כמו לקנות דירה או להשקיע במניות של חברת נדל"ן. זה להלוות כסף כנגד נכס נדל"ן (משכנתא שנייה, הלוואה יזמית וכו') או לחברות שלא דרך שוק ההון הציבורי.
הסיכון גבוה יותר: אם היזם או החברה לא מצליחים, גם אם יש נכס מוחשי כבטוחה, מימוש הבטוחה יכול להיות תהליך ארוך, יקר ומסובך, ואתם עלולים להפסיד חלק (או את כל) ההשקעה.
הנזילות כמעט אפסית. הכסף נעול לכל התקופה.

זהו אפיק למשקיעים מתוחכמים יותר, שמוכנים לנעול סכומים גדולים לתקופות ארוכות מאוד ולקחת סיכון משמעותי בתמורה לפוטנציאל ריבית גבוה. מי שרוצה ללמוד יותר על עולם הנדל"ן על כל גווניו, יש המון מידע ב- NadlanWorld.

יש לכם שאלות בוערות? הנה כמה תשובות מהירות!

שאלה: האם כדאי תמיד לבחור באופציה עם הריבית הכי גבוהה?

תשובה: חד משמעית לא! ריבית גבוהה באה יד ביד עם סיכון גבוה יותר. בחרו באופציה שמתאימה לרמת הסיכון שאתם מוכנים ויכולים לקחת, ולתקופה שבה אתם לא צריכים את הכסף.
שאלה: מה עם מס על הריבית?

תשובה: ברוב המקרים, ריבית או תשואה פירותית (שמגיעה מריבית או דמי שכירות) חייבות במס הכנסה (בדרך כלל בשיעור של 15% או 25% בהתאם לסוג ההשקעה ולמסלול המיסוי). ישנן פטורים או הטבות נקודתיות, אבל זה הכלל. קחו את המס בחשבון כשאתם מחשבים את התשואה נטו.
שאלה: האם כדאי לפזר את ההשקעות בריבית?

תשובה: פיזור הוא תמיד רעיון טוב! אל תשימו את כל הביצים בסל אחד, גם אם הוא מבטיח ריבית חלומית. פזרו בין אפיקים שונים (בנק, אג"ח, אולי P2P בחלק קטן), בין תקופות שונות, ואפילו בין גופים שונים.
שאלה: מה ההבדל בין ריבית לתשואה?

תשובה: ריבית היא תשלום קבוע או משתנה על הלוואת כסף, לרוב ידועה מראש (בפיקדון סגור, למשל). תשואה היא הרווח הכולל מהשקעה מסוימת, שיכול לנבוע גם מריבית, גם מעליית ערך (רווח הון), דיבידנדים ועוד. כשאנחנו מדברים על אג"ח או קרנות, אנחנו מדברים על תשואה, שיכולה להיות מושפעת גם משינויים בשוק, לא רק מהריבית שהאג"ח משלמת.
שאלה: האם כדאי להתייעץ עם יועץ פיננסי?

תשובה: אם הסכומים משמעותיים או שאתם לא בטוחים, התייעצות עם יועץ פיננסי אובייקטיבי (שלא מקבל עמלות על מוצרים ספציפיים) יכולה להיות שווה את זה. הוא יעזור לכם להבין את האפשרויות ולהתאים אותן למצב הפיננסי ולמטרות שלכם.
שאלה: מה הכי חשוב לזכור?

תשובה: תמיד, אבל תמיד, עשו שיעורי בית! אל תשקיעו במשהו שאתם לא מבינים עד הסוף. תשאלו שאלות, תקראו את האותיות הקטנות, ובחנו את הסיכונים מול הפוטנציאל.
שאלה: האם ריבית בנק ישראל משפיעה על כל הריביות בשוק?

תשובה: כן, ריבית בנק ישראל היא ה"ריבית הרשמית" והיא משפיעה באופן משמעותי על ריבית הפריים (שמשפיעה על משכנתאות, אשראי ופיקדונות רבים), על הריביות על פיקדונות בנקאיים, וגם בעקיפין על התשואות באג"ח וקרנות. כשהיא עולה, הריביות נוטות לעלות, וכשהיא יורדת, הן נוטות לרדת.

אז איפה באמת מקבלים ריבית הכי גבוהה? התשובה היא… מורכבת (אבל הנה הכיוון)

אין תשובה אחת פשוטה שמתאימה לכולם.
מי שמחפש בטחון מקסימלי ומוכן להסתפק במועט (יחסית), יישאר קרוב לבנק או לאג"ח ממשלתי קצר טווח.
מי שמוכן לקחת קצת יותר סיכון ולנעול את הכסף לתקופה ארוכה יותר, אולי ימצא ריביות טובות יותר בפיקדונות ארוכים, אג"ח ממשלתי ארוך, או קרנות אג"ח (שכוללות סיכון שוק).
ומי שממש מוכן להמר (בצורה מחושבת, כמובן!) ולהיכנס לאפיקים פחות נזילים ועם סיכון אשראי גבוה יותר, יכול למצוא את הריביות הגבוהות ביותר בפלטפורמות P2P או בקרנות חוב פרטי (עם כל הסייגים שהזכרנו).

העולם הפיננסי מציע מגוון עצום של אפשרויות.
הריבית ה"הכי גבוהה" עבורכם היא זו שנותנת את התשואה הטובה ביותר *בהתאם לפרופיל הסיכון שלכם, לטווח הזמן שלכם, ולצרכים שלכם*.
זה דורש מחשבה.
זה דורש מחקר.
ואל תתביישו לשאול שאלות.
הכסף שלכם עבד קשה כדי להגיע אליכם.
מגיע לו לעבוד קשה גם בשבילכם, בצורה חכמה ובטוחה ככל הניתן.